יום שלישי, 26 באוגוסט 2014

ציורי קיר בעין הוד - האם שוב משפחת שץ ?

'אמנות קירונית' ככה הגדיר הפרופסור את העובדה שאמנים בשנות החמישים והשישים זכו להעדפה מתקנת מטעם משרדי ממשלה שונים, מוסדות ציבוריים ואפילו עיריות. במסגרת זאת, כל אחד מהמבנים הציבוריים בארץ קיבל מתנה משלו - איזשהו סוג של אמנות קירונית. האמנים בעין הוד וסדנת הקרמיקה של איצ'ה ממבוש בכפר נהנו מזה במיוחד.

קיר קרמיקה, תחריט על הקיר בגן ציבורי, תבליט על הקיר בתחנה מרכזית של אוטובוסים, ציור קיר בקולנוע, או פסיפס במזרקה בשוק - הכל נעשה ע"י אמנים ישראלים במימון המשרדים הממשלתיים. עד היום עוד ניתן לראות בעיניים בוחנות חלק מאותם אוצרות במבנים שמתועדים לפני הריסה, שוק הפשפשים אחרי שנשדדו ממבנים שכבר נהרסו ולא תועדו, על הקיר של תחנת האוטובוסים המרכזית העומדת נטושה בעיר או על הקיר של בית התרבות בקיבוץ זה או אחר או מושב שבית העם שלו הפך לשוק בימי שישי. צריך עין בוחנת וחיבה כדי למצוא את האוצרות האבודים הללו או, יותר טוב - מנהלת שמבינה ענין ויש לה כבוד למורשת שתרים טלפון לכפר האמנים עין הוד ותאמר שוב - בואו להוריד את הקיר מהקיר, לפני שהקיר נופל ואיתו הקיר.

כך זה עבד בפעם הראשונה כשמנהלת בית החולים לבריאות הנפש בטירת הכרמל הודיעה למזכירות כפר האמנים שכדאי לבוא להוריד את הקיר האמנותי של לואיז שץ כי עורכים שיפוצים במבנה, ועכשיו שוב - עם קיר שלא נפרש אלא שכב שנים בארגזים כמו פאזל ללא הוראות הרכבה:

קיר על קיר 



מלאכת הזיהוי לכאורה קלה הפעם - ברור שזו עבודה של האמן שץ מעין הוד.
אבל האם כך באמת?
כי חתום 3 א שץ. ואולי זו בכלל לא החתימה של האמן ?

חתימה של אמן או לא ? 


בסיבוב הבא במרכז הכפר, עם קבוצה נחמדה במיוחד מבטיחה לצלם עוד תמונות של העבודה המיוחדת הזו שהשבוע נתלתה בכבוד רב על קיר לבן ומכובד ובקרוב תזכה גם לתאורה.

בנתיים אני מנסה לברר מה היה הסיפור המקורי של העבודה.